להיות אימא של חייל קרבי -
זה אומר להיות אימא שחלק מהלילות שלה היא מטיילת בחלומה באזורים מפחידים ובגבעות עמוסות בסיכונים.
זה אומר להיות אימא שבימי חמישי היא מתחילה לבשל מאכלי בשר, תוספות, ירקות וקינוחים - הרי הילד מגיע רעב הביתה.
זה אומר להיות אימא שביום שישי היא מבטלת את המפגש החברתי שלה, כי הילד חזר הביתה ללא התראה אחרי חודש שלא היה בבית והוא זקוק לפינוק.
זה אומר להיות אימא שקמה בשבת מוקדם בבוקר כדי לנסוע מאות ק"מ לבקר את הבן בבסיס, כדי לתת נשיקה וחיבוק לבן שנשאר שבת בבסיס.
זה אומר להיות אימא שמקשיבה לאירועים ולחוויות שהילד עובר בצבא ולפעמים היא בוחרת להיות לשתוק, כי פשוט נגמרו המילים אל מול האירועים.
זה אומר להיות אימא שבימי גשם זלעפות היא מתביישת להגיד שקר לה, כי הבן שלה ישן בשטח תחת כיפת השמיים בלי שמיכת פוך ובלי חימום.
זה אומר להיות אימא שמפתחת הומור שחור כדי שיהיה לה יום לבן.
זה אומר להיות אימא שרואה את שמו של החייל על צג הטלפון ומתרגשת כאילו טום קרוז התקשר.
זה אומר להיות אימא שכל פעם מחדש שואלת את עצמה איך הבן שלה מצליח לגייס כ"כ הרבה אנרגיות וחוסן כדי להתמודד עם הקשיים האינסופיים.
זה אומר להיות אימא ששומעת כל שעה מבזק חדשות בכל שעה ומקווה שהשלום בפתח..
אני חושבת שלהיות אימא לחייל קרבי (וכמובן גם לחיילת קרבית) זה אומר להיות אימא שמאד גאה בילד/ה שלה שבחר/ה לשרת שירות משמעותי ולתרום להגנה על המולדת.