השנה משאירים כיסא ולא רק לאליהו הנביא
אתי מי בא לכם לזמן לחיים שלכם?
חיכיתם לאליהו הנביא? הוא בא לבקר אתכם? אצלנו הוא לא הגיע..
אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש פנטזיה לשבת סביב השולחן עם דמות משמעותית.
אולי דמות לא חשובה לאחרים אבל מאד חשובה לכם.
אולי דמות לא מוכרת לסביבה אך לכם היא מאד שלכם.
אולי דמות מהעבר הרחוק שבא לכם שתגיע במפתיע.
אך זה יכול להיות גם מאד מרתיע.
אולי חברים מהילדות
שגם עברנו יחד את גיל ההתבגרות
ונעלמו עם הבגרות.
אולי משפחה שהתנכרה
למשפחה החדשה.
אולי חבר מהעבודה
שתמיד אומר איזו מילה טובה.
אולי חבר דימיוני
שעד היום היה אלמוני.
ניתן גם להחליט
שבכל שנה מעבירים את השרביט.
שהשנה אליהו הנביא יהיה החבר מהילדות - כי נפלה עלינו מעין נוסטלגיה לא מוסברת.
ויתכן שבשנה הבא הוא יהיה המשפחה החדשה שמחברת.
מה שחשוב
שהכיסא של אליהו תמיד ישוב
ולהיות מאד קשוב
את מי אנחנו באמת רוצים לידנו שוב.