
אני חושבת שכולנו לפעמים מחכים שתשקע השמש
שישקעו הקשיים
שנקום למחרת בבוקר
והזריחה תאיר לנו פנים.
השאלה, כמה ימים חיכית לילה
כמה בקרים צפית בשמש.
השאלה, כמה פעמים חשבת על מחר..
כי היום היה טעון, מורכב, קשה.
השאלה, מה היה היום שלא אפשר לך לראות את האור
ורק חיכית לילה.
השאלה, מה יש באור היום
שמזמן לך את הרצון שמחר האור יאיר אחרת.
השאלה, מה יש בלילה, בירח, בכוכבים
שמספקים לך אשליה שמחר תיזרח השמח
וקרני השמש יחממו את ליבך.
התשובה לא פשוטה,
השמיכה בלילה מחסה את הנשמה
שבבוקר מתקשה לחמם את עצמה
ומחכה ללילה לניצוץ להרגשה.